לאחרונה הופיע על המדפים ספר מסקרן – "מרד המכונות" מאת יהוידע הכהן, בהוצאת מוסד הרב קוק.
על גב הספר מופיעה הצהרה יומרנית משהו:
אין בנו כוונה להסתתר מאחורי מילים יפות. הספר הזה איננו צמחוני. יערכו בו מופעי ראווה מטלטלים של התגזענות והתנשאות על רובוטים. המסווה שעל פניהן של מספר אגדות קסומות מארץ להד"ם יעקר ללא חמלה.
על מה חולמות מכונות בלילות? האם העולם על תכנונו המוקפד ויופיו הקורן הינו מכונה שמגיחה מהריק באמצעים מיוחדים? האם מכונות מבינות ביופי, בצדק ובמוסר? האם מכונות מבחינות במדע, בלוגיקה ובבלשנות? ומדוע שמכונות תתעניינה בספרים שעוסקים בשאלות חסרות פשר שכאלו?
זהו סיפורם הטרגי והמשעשע של מכונות שחלמו שהן בני אדם ובני אדם שחלמו שהם מכונות. והוא יסופר באמצעות דיונים מעמיקים בשלל נושאים מרתקים. ההומור, הסאטירה וחידודי־הלשון ירתמו להשגת המטרה – ללא משוא פנים וללא מורא! מטאפורות, אגדות ודיאלוגים־שלא־היו ילבו את התבערה.
זו קריאה בשם הצדק, בשם המוסר, בשם החמלה, בשם היופי, בשם התודעה, בשם החירות, בשם המדע, בשם הלוגיקה, בשם האנושיות – למרד.
מרד בכל ההנחות המופרכות של הפיזיקליזם: האדם איננו מכונה, העולם איננו מכונה, והתבונה איננה תכוּנה או תוֹכנה.
"מופעי ראווה מטלטלים" הם בהחלט התרחשות לא שגרתית. "הומור, סאטירה וחידודי־לשון שירתמו להשגת המטרה, ללא משוא פנים וללא מורא, לצד מטאפורות, אגדות ודיאלוגים־שלא־היו שילבו את התבערה" – כל אלו מעוררים חשק עז לרוץ לחנות ספרים מובחרת ככל שתהיה, ולעוט על הסחורה כשהיא עוד חמימה וריח הצבע מנשב בין בתרי הספר הטרי.
אך במחשבה נוספת קשה להאמין שהספר אכן יפרע את השטר הזה במלואו. אולי מדובר בסך הכל בעוד קמפיין שיסתיים כמו שנהוג אצלנו באכזבה מרה.
אלא שכבר מהעמוד הראשון מתברר שלא היא, מדובר באמת באירוע ספרותי ופילוסופי יוצא דופן.
הייחודיות של הספר נובעת משני מקורות עיקריים; התוכן והסגנון:
הספר מטיח ביקורת עזה ונשכנית בתפיסה המודרנית הפיזיקליסטית (-שמתכחשת לקיומם של דברים בלתי חומריים כמו נפש), אך הוא עושה זאת בהומור מתפרץ ובאמצעות מערכת של דיאלוגים ושרשראות של פרדוקסים שמופיעים בזה אחר ומביעים פליאה, יראה ועונג של ברק המחשבה.
עושה רושם שהמחבר לא רוצה רק לנצח בוויכוח, הוא רוצה גם להתענג כל הדרך אל הניצחון. לכן הוא בונה את הטיעונים באמצעות שלל כלים ספרותיים, תוך שימוש בלשון עשירה ומלודית אך גם עכשווית וחדה, וכך מעביר את המידע בכיף, בבהירות ובחן.
הספר מגבש היבטים רבים ומגוונים של התודעה, של התחושה, של הקיום ושל התבונה ומראה כיצד הם מתנגדים להנחות המודרניות האבסורדיות. הספר ממחיש בדרך מקורית, עד כמה החוויה האנושית, התפיסה האנושית והקיום האנושי לצד קיומם של עולם מתוכנן ואסתטי ובעיקר תבוני ומתוחכם, שוללים את הניסיון הפיזיקליסטי לראות בכל אלו עצמים כמותיים פיזיים.
והיה כי תאמרו – תבן הוא מכניס לעפריים, שלג הלה מייצא לאסקימוסים, מה יוסיף תת לנו עוד ספר בלשון העברים מני מיליונים של כרכים שמאיימים להכריע במשקלם את ארונות הספרים המשוריינים?
והיתה תשובתכם; הספרות העיונית בלשון הקודש נעה בדרך כלל בין שני קטבים – בקצה אחד נערמים ספרים קלילים, שטחיים וריקים מתוכן, ובקצה הנגדי נאספים ספרים עבי כרס עמוסים במונחים טכניים ובלתי קריאים.
המצב הזה גורם נזק לכל הצדדים; הספרים הכבדים והמתישים מעלים אבק על מדפים עייפים במחסנים של מולי"ם עצובים, הספרים הקלילים מספקים כנראה כמה רגעים של נחת לנערים סקרנים ולאחר מכן מובלים בכל הכבוד הראוי למקומם הטבעי בבוידעם או בגניזה, והקוראים שזונחים את תקוותם למידע איכותי ונגיש נותרים בידיים ריקות.
אל תוך החלל הזה נכנס יהוידע הכהן ומנסה לפרוץ את החלוקה הנוקשה בין הגושים. האם ניתן לכתוב ספר שיהיה קולח וזורם אך עשיר בתוכן, ציורי והומוריסטי אך מדעי ומקצועי, רהוט ומרתק אך גם מדויק ומחושב?
יהוידע סבר שהדבר אפשרי וככל הנראה הצליח גם להוכיח את הסברה הזאת בספר שמאחד את שני הניגודים על במה אחת מלאת עניין. הרעיונות העמוקים מוגשים בהומור, המושגים והמונחים מובהרים בשפה ברורה ונעימה, ובעיות כבדות משקל מועברות בקלות ובמיומנות.
כך, הספר עשוי להתאים לקורא המתחיל שיכיר לראשונה את המידע החשוב בקלות ובבהירות, אך גם לעורר ענין במומחה ומנוסה שיגלה נקודות מבט חדשות ומפתיעות.
כל פרק בספר מתחלק לשניים; בחלקו הראשון מתנהל דיאלוג סאטירי ער ורב תהפוכות – שיחה בין דמויות שונות שמשולבת בהתרחשויות דרמטיות, ומובילה תמיד לנושא המרכזי של הפרק ומאירה אותו מזוויות מקוריות. תפקידו של חלק זה הוא להכיר לקורא את הנושא של הפרק בדרך מרתקת, וגם להוות אתנחתא ספרותית וקומית לשם אגירת כוחות לקראת החלק השני, בו מתנהל דיון בלתי מתפשר על בעיות יסוד עקרוניות.
הנושא המרכזי של הספר הוא חידת האדם; האדם המודע, המרגיש והמבין הינו תעלומה בלתי פתורה שנבחנת בהרחבה בכל חלקי הספר משלל היבטים. נושא נוסף שעולה, הוא, בעיית העולם הקיים, המתוכנן והמעוצב, ולצד אלו, הפלא של כושר האדם להבין את העולם או לבנות אותו ולהשתמש בו לצרכיו.
שלוש הבעיות המרכזיות האלו מוצגות היטב, תוך כדי העמקה במגוון רב של ספקות ופרדוקסים מדעיים ופילוסופיים שצפו במרוצת השנים מהעת העתיקה ועד ימינו. הבעיות המרובות מתכנסות בסופו של דבר תחת אותן שלוש קטגוריות כלליות; תעלומת האדם, תעלומת העולם, לצד חידת הקשר בין שני אלו – בין האדם לעולם. כאשר שלוש בעיות אלו במבט כללי יותר מותכות למקשה אחת שמובילה אל המסקנה הבלתי נמנעת. לאמור; "האדם איננו מכונה, העולם איננו מכונה, והתבונה איננה תכוּנה או תוֹכנה".
אם כן, יקיריי, מכונות ובני אדם מארץ להד"ם, הכפפה כעת בידיים שלכם...
הערות
